loader

תנו כבוד ל...

יפית שחר!

יפית בחרה לרדת כדי להיכנס לשמלה והרוויחה חיים חדשים

"תמיד הייתי ילדה שמנמונת, אך זה לא היווה עבורי בעיה" מספרת יפית,"הרגשתי יפה והמשקל לא הפריע לי בחיים". אם זאת היה רגע אחד שבו הרגישה שהיא מוכנה לשינוי, "הפעם היחידה שבה הרגשתי שעודף המשקל מפריע לי הייתה כשהיה אירוע בחבר'ה ואני כמנהגי בקודש, משקיעה בהופעתי.

הגעתי לאירוע ובכניסה פגשתי את חברתי המהממת, אורנית, עם שמלה פרחונית שבעיני הייתה הכי יפה, נזכרתי במאמר חז"ל הידוע ,אין אישה מתקנאה אלא בירך חברתה", ניגשתי אליה ואמרתי "אורנית, את מהממת ואת יודעת מה הכי עצוב? שגם אם ארצה ללוות את השמלה היא לא תעלה עליי, אורנית חייכה ואמרה לי: "תרזי, היא תהיה שלך", לאחר ימים ספורים קיבלתי את השמלה עם כרטיס ברכה "בהצלחה".

כשקיבלתי את השמלה, התחלתי להתעניין באפשרויות להרזיה, אחותי היא חברת כבוד בשומרי משקל, כך שזה תמיד היה מושג בבית. היא אמרה לי שהתהליך לא עובד בלי קבוצה, ולכן חיפשתי קבוצה קרובה ונוחה, ומצאתי את הקבוצה ביום שישי בבוקר.

כשהגעתי לקבוצה התפלאתי למצוא שם נשים רזות ונשים מלאות, לאחר שדיברתי איתן הבנתי שהן חברות כבוד שממשיכות להגיע לקבוצה, היום זה מצחיק אותי כשלקוחות חדשים שואלים אותי מה אני עושה פה ואני מסבירה להם שאני חברת כבוד.

במפגש הראשון הזדעזעתי, כי לא הייתי מודעת למשקלי, בכיתי על המשקל וגילה המדריכה, חיבקה אותי וחיזקה אותי, היא הסבירה לי שככה מתחילים, קודם כל חשוב לדעת איפה נמצאים, ואמרה לי משפט שמלווה אותי מאז: אם הגעת בחרת לעשות שינוי.

 

לבחור בשינוי

 

וכך התחלתי, היו לי ירידות יפות, שמרתי ונצמדתי  לשיטה, והעיקר מבחינתי התחברתי לגברת+ בפייסבוק, הכרתי שם חברות חדשות שעוברות איתי את התהליך, כולן כמוני ומבינות אותי, זו הפכה להיות עבורי קבוצת תמיכה רחבה. מגילה קיבלתי כלים אמיתיים איך להתמודד, למשל לאכול ביסקוויט אחד ליד הקפה, במקום בורקסים ועוגות. למדתי לשאול את עצמי אם אני באמת רעבה או שזה אכילה רגשית. שמתי תמונה שלי מהימים הטובים – "המלאים" על המקרר, והיא עדיין שם כדי להזכיר לי שלשם אני לא רוצה לחזור.

 

פעילות גופנית התחלתי כשהמשקל נתקע לאחר כ-20 קילו, ולא ירדתי, התפרקתי זה היה לי מאוד קשה, השמלה עוד לא עלתה עלי, אבל לא רציתי להתייאש. גילה הסבירה לי שאני צריכה להוסיף פעילות גופנית, התחלתי ללכת ובניתי קבוצת הליכה עם בנות מהקבוצה, פרסמנו אותה בפייסבוק ובנות הצטרפו.

הפעילות עזרה לי להמשיך לרדת וכך לאחר ירידה של 24 ק"ג הגעתי למשקל לכבוד. הגשמת החלום האמיתי שלי הייתה שלאחר ירידה של  22 ק"ג השמלה עלתה עלי, הגעתי איתה לאירוע והחברה שלי, אורנית, אמרה שעלי היא אפילו יפה יותר.

מבחינתי אורנית הייתה העוגן שלי, היא לא וויתרה לי בדרך ועודדה אותי להמשיך עד הסוף.

גם בעלי, החתיך והרזה שאוכל כל מה שהיא רוצה ונשאר רזה, מעולם הוא לא העיר לי אבל כשהתחלתי ללכת הוא ממש שמח שזה בא ממני ולא מבחוץ. תמיד הרגשתי שהוא אוהב אותי ותומך בי וזה מבחינתי החיבוק הכי טוב. הוא ידע תמיד מה לומר גם כשלא הצליח לי, דאג שיהיה לי אוכל מתאים למשל פומלית במקום גרעינים מול הטלוויזיה. גם אני למדתי לבשל נכון עם פחות שמן, אני משתדלת שיהיו יותר ירקות בבית, למדתי לאכול וליהנות מפחות. אני עדיין נהנית לאכול בחוץ, אך תמיד משאירה קצת כדי להראות שאני בשליטה.

 

פעם הייתי קונה בגדים רק בחנויות למידות גדולות, היום אני יכולה לקנות הכול, איכות החיים שלי השתנתה, קניית בגדים הפכה לחוויה כיפית, לא מתסכלת. המחמאה הכי גדולה שקיבלתי הייתה ממישהי שאמרה לי: את רזה הכול יפה לך...

היום אני משתדלת לתת טיפים ולעזור, להיות דוגמה, אני מגיעה כל שבוע לקבוצה,כי  הקבוצה וגילה מחזיקים אותי ועוזרים לי, זה מה ששומר עלי.

אני מרגישה שהפכתי לסוג של סמל, הייתה מסיבת יום הולדת לקבוצה ואני נשאתי נאום, הרגשתי שסגרתי מעגל!