loader

תנו כבוד ל...

מעיין הלימי!

הבטחתי לעצמי שאשמור על השינוי

מדוע החלטתי לרזות? 
לא היה מדובר במראה החיצוני, אלא בבריאות שלי. הייתי בתחילת שנות העשרים ולא רציתי להרגיש שאני מפסידה את ההנאות של הגיל הזה. 
חברה סיפרה לי שיש "שומרי משקל" בשוהם. החלטתי ששווה לבדוק את העניין. 

תהליך ההרזיה: 
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ילדה שמנה, וניסיתי הכול כדי לרזות: דיאטנית, קבוצות של קופ"ח וגם לבד עם תפריטים של דיאטות. לפני הגיוס נרשמתי יחד עם אבא שלי למעין תחרות יישובית, "לרדת בגדול" של שוהם, ירדתי שם בערך 12 קילו. לאחר הגיוס (שם גיליתי את החלווה ) ובמהלך השירות העליתי את הכול חזרה, ואף יותר. 
הגדלת המדים מידי חודש אצל התופרת כשאני חוזרת הביתה הפך להיות דבר שבשגרה, עד שלבסוף מדי ה-א' לא עלו עלי יותר ולא היה כבר איך להרחיב אז נאלצתי לבקש מדים חדשים – גדולים יותר. הייתי רוב הזמן על מדי ב', וההרגשה הייתה איומה. 
כשהלכתי לראשונה לפגישה של "שומרי משקל", הלכתי יותר להתרשם מאשר להירשם. לא באמת רציתי, לא היה לי שום דחף או החלטה ש - "זהו! עושים שינוי!". מצד אחד רציתי שינוי, ומצד שני די השלמתי עם העובדה שמעיין הלימי זה ביטוי נרדף למילה "שמנה" ושכנראה אני תמיד אהיה כזו. 
אימא שלי רצתה שנירשם, ואני התלבטתי... "לא חבל על הכסף?" , "אני יכולה לעשות דיאטה לבד..." אבל באותה שנייה בדיוק, גם נפל לי האסימון שאם הייתי יכולה לבד כנראה שלא הייתי נמצאת במצב שבו הייתי, והחלטתי ללכת על זה, 
בעצם שיטת הנקודות היא זו שסחפה אותי לתוך תהליך הירידה, אהבתי אותה וזה מה שגרם לי להתחיל את השינוי. 

מילאתי יומן מעקב כבר מהיום הראשון, ואני כותבת עד היום, זה שומר עלי, אני יודעת בדיוק מה אני אוכלת ומה קורה איתי.השיטה הזו הייתה, ועדיין, השיטה הטובה ביותר עבורי, כי אני יכולה לאכול מה שאני רוצה ומה שאני אוהבת.
בשיטה של "שומרי משקל" לא הרגשתי בדיאטה, זה כל היופי, הם לימדו אותי איך להפוך את זה לאורח חיים.

לאה, המדריכה שלי, תמיד אומרת שדיאטה זה משהו שמתחילים, אבל בשלב מסוים אמור להיגמר, ואי אפשר להתמיד בזה לכל החיים. 
השיטה הטובה ביותר היא זו שמתאימה את עצמה אליך ולא את אליה... וזה במילים אחרות "שומרי משקל" זה אחד הדברים החשובים שלקחתי מלאה.

בנוסף למדתי איך ליהנות מהכול, איך לשלב, איך לוותר לפעמים, איך לאכול בצורה בריאה, איך להחליט החלטות נכונות, מה עדיף יותר, מה פחות ועוד.
לאה ליוותה אותי בכל התהליך, כל דבר שנאמר על ידה בפגישה, יושם עוד באותו שבוע! התמדתי מאוד, דקדקתי מאוד, ואם חרגתי, אז גם את החריגות הייתי מנקדת ורושמת, כדי לא לשבור את הכלים.לאה ענתה לי על כל שאלה שהייתה לי. אם הייתי יכולה, הייתי לוקחת בתיק שלי מלבד את הערכה גם אותה כל מפגש מתחיל ונגמר עם חיוך, ותמיד קיבלתי חיזוקים ומחמאות.

יום שני הוא יום של זריקת מרץ בשבילי, הייתי מחכה לו בקוצר רוח ויוצאת ממנו עם כוחות מחודשים. ההגעה למפגשים וכתיבת יומן מעקב הם הדברים שאפשרו לי לעבור את התהליך בצורה כל כך טובה! הם תמיד שמרו עלי במודעות!

נכון, לפעמים יש פיתויים, לפעמים נשאבים למצבים שאת אומרת "אם כבר, אז כבר"... קרה, קורה ויקרה...אבל החוכמה היא לקום למחרת ולהתחיל מחדש! לא לזרוק את כל מה שהשגנו.מבחינת התהליך ביום-יום,שילבתי הרבה יותר ירקות בתפריט שלי ואת האמת שגיליתי שאני ממש אוהבת. בחורף מרקים, ובקיץ הייתי מכינה לי סלטים שהם ארוחה ומוסיפה חלבון ופחמימה, ואפילו פרי לתוך הסלט. 
אני מאוד אוהבת לשלב טעמים ולכן אין לי שום בעיה לערבב דברים ולנסות מתכונים חדשים. 
אמא שלי נרתמה למאמץ המשפחתי ויחד כל המשפחה אוכלת בריא. אנחנו לא מכניסים יותר אויבים הביתה וחצי מהעגלה בסופר זה ירקות! 
היום אני מקפידה לשתות הרבה וסיגלתי לעצמי מנהג לתכנן מהערב את היום שלמחרת. אני לוקחת איתי באופן קבוע צידנית קטנה לעבודה וככה אין לי הפתעות, אני מוכנה. 

התהליך גם לימד אותי לבשל ולהיות יצירתית, כי אחרי תקופה משתעממים מהאוכל ומחפשים דברים חדשים, וככה כל פעם שמשעמם, אני שולפת רעיון, אני משתדלת כל ערב להכין לי משהו אחר וכמובן שיהיה משולב עם ירקות! ופינוק לנשמה כקינוח. 

את 18 הקילו הראשונים הורדתי מהשינוי בתזונה בלבד! אח"כ התחלתי לשלב ספורט, והיום זה כבר הפך להיות חלק ממני. אני רוקדת זומבה, הולכת ומשתתפת בשיעורי עיצוב. קניתי לי גם מד צעדים, שהולך איתי לכל מקום ואני משתדלת להגיע ל-10,000 צעדים ביום, זה מדרבן אותי, אם אני רואה בסוף היום שעוד חסרים לי צעדים, אני יוצאת לסיבוב עם הכלב.

למרות שכולם מסביבי משבחים ומחמיאים, אני צריכה עוד לעבוד על עצמי, כי בראש שלי עדיין לא הורדתי גרם אחד. אני יודעת שרזיתי ושאני נראית אחרת אבל לפעמים רק בגלל שאני שומעת מאנשים אחרים, אני מאמינה שזה באמת קרה.
מה השתנה מאז קיבלתי את הכבוד? 
הבטחתי לעצמי להמשיך ולהגיע למפגשים, ולהתמיד בשיטת הנקודות, להמשיך לספור, לנקד ולאכול בריא. דווקא עכשיו צריך לעמוד על המשמר יותר מתמיד! המפגשים והשקילה השבועית שומרים אותי בתוך מסגרת. אני יודעת שאני חייבת את המסגרת והתמיכה שהיא מספקת כדי לשמור על ההישג שלי. עד עכשיו למדתי לרדת... הגיע הזמן ללמוד לשמור, הבטחתי לעצמי שבחיים לא אחזור למה שהייתי.