loader

איך מתמודדים עם האתגרים שבתהליך ההרזיה?

כולנו חווינו את זה. אנו מתחילים דיאטה בשיא המרץ והמוטיבציה. ואז, אחרי שעברנו את אמצע הדרך פתאום אנחנו נתקעים... מערכת שומרי משקל | 22.02.2017

כולנו חווינו את זה. אנו מתחילים דיאטה בשיא המרץ והמוטיבציה. בתחילה אנו יורדים יפה במשקל ושיכורים מתחושת ההצלחה והשליטה. ואז, אחרי שעברנו את אמצע הדרך פתאום אנחנו נתקעים... זה השלב שבו עוגייה אחת כבר לא תפגע בנו (הרי ממילא אנחנו לא יורדים), אנו מוותרים על השקילה השבועית ואנו מהרהרים בשאלה אם כדאי לעשות פסק זמן בדיאטה עד אחרי סוף השבוע.

העצירה בירידה במשקל היא תופעה מוכרת שקורת כמעט לכל אדם שנמצא במגמת ירידה במשקל. התופעה היא בד"כ שילוב של תופעה פיסיולוגית וירידה במוטיבציה.

אז מה עושים?

קבלת תמיכה מהקבוצה - אין אדם שלא חווה את הרגשות הללו. אין ירידה במשקל שאין בה משברים, עצירות ועליות חזרה. דרך ההתמודדות עם המשבר קובעת אם נצא ממנו מחוזקים או לא. כאן בדיוק נמצאים היתרונות הבולטים של קבוצת תמיכה על פני התמודדות לבד. בקבוצת תמיכה נמצאים אנשים בשלבים שונים של התהליך ויש עוד אנשים שהתמודדו בהצלחה בדיוק עם הקושי שאנו נמצאים בו כעת והמשיכו הלאה.

עזרה מהמדריכה - השיחה עם המדריכה במהלך השקילה עשויה לשפוך אור על הסיבות האפשריות לעצירה ולהראות לנו את "האור בקצה המנהרה". היא תדע לתת מילת עידוד מתאימה למי שקשה לו בתהליך. בשיחה השבועית המדריכה תיתן גם טיפים, מניסיונה האישי ומניסיונם של חברים אחרים. אלה עשויים לחולל את השינוי ולאפשר המשך ירידה. כל אלה חסרים לנו כשאנו מתמודדים לבד.

חשיבה חיובית - זה הזמן להצמיד לדלת המקרר תמונה שלנו מהתקופה שהיינו עם עודף משקל. כדאי להוציא את "הג'ינס מהתיכון" ולנסות ללבוש אותם. זה הזמן לצ'פר את עצמנו בבגד צמוד ומחמיא שידגיש את ההישגים שהשגנו עד כה ויעשה לנו הרגשה טובה. חשוב לדבוק בחשיבה החיובית. זה הזמן לפרגן לעצמנו גם בעת מעידות קטנות חשוב להכיר בכך שההתמודדות עם המשקל העודף היא לכל החיים ושאנו עושים זאת כי זה חשוב לנו.

חשיבות ההתמדה -  מילת המפתח להצלחה היא ההתמדה. לצאת מהמשבר ולהמשיך הלאה הוא שיעור חשוב לחיים כשיש לך בעיה של התמודדות עם משקל. מי שסובל מהשמנה צריך להבין שההתמודדות עם האכילה שמתחילה בדיאטה לא תגמר לעולם כי השמירה על המשקל החדש דורשת השקעה.

 לא לחשוב בשחור לבן - אין מקום לשום גישה קיצונית. אין טעם להתחיל בשום דבר שאי אפשר להתמיד בו עד אין סוף (זוהי הסיבה שכל דיאטות הכסאח למיניהם נדונו מראש לכישלון). לכן בשומרי משקל בנו תוכנית לשינוי הרגלי אכילה ופעילות ושינוי דרכי חשיבה שאפשר לחיות איתה.היא משתלבת בחיים. יש לכם תקציב נקודות יומי שבאחריותכם לנהל ואין מזונות אסורים או מותרים. פעילות גופנית חשובה לא פחות מהרגלי האכילה ויש לבצעה מדי יום.

לפתח ציפיות ריאליות -  כשאתם מבינים שזוהי התמודדות לכל החיים, אם לא ירדתם שבוע אחד אתם לא מתאכזבים, אין "דד ליין" ולכן שום דבר לא דחוף כל זמן שאתם בכיוון הנכון. יש לחזור ולציין לעצמנו שהרזיה איטית נכונה יותר בין השאר כי היא מאפשרת לגופינו להסתגל למצב החדש. זוהי הגישה הנכונה. וכשאין ציפיות גבוהות ומיידיות גם אין אכזבות גדולות ואז המוטיבציה אינה בסכנה.

 

ובכל זאת, כמה טיפים למי שמרגיש "תקוע":

  1. התחילו לנהל "יומן אכילה". הרישום עצמו מהווה בלם לאכילת יתר והוא גם מחזיר אותנו לתלם.
  2. עסקו בפעילות גופנית מדי יום. למי שזקוק למסגרות ולתמיכה, קבוצת הליכה (או הליכה עם חבר) או חוג התעמלות קבוע הם דרך להבטיח שהפעילות הגופנית תצא אל הפועל. הגברת משך הפעילות או תדירותה עשויה לחלץ אותנו משלב הפלטו.
  3. בדקו קצת יותר לעומק את יומן האכילה. יש לשים לב לגודל המנות, לנשנושים בין הארוחות, לשומנים "החבויים" בתוך התבשילים ולאכילה מופרזת של פחמימות. שינויים קטנים בבחירת המזונות, בעיתוי אכילתם והקפדה יתרה על גודל המנות עשויים לפתור את הבעיה.
  4. נסו להגדיל קצת את כמות החלבונים. אכילת חלבונים על חשבון פחמימות עשויה להוציא אותנו ממצב "התקיעות"
  5. נסו להתמקד "בנישנושים" (כל מה שאנו אוכלים בלי לתכנן). ארגנו קופסא קטנה ושימו בה את החטיף היומי, הסוכריות והמסטיקים המוקצבים להיום.